שאני מתחילה לתכנן פרויקט של עיצוב מסחרי אני תמיד לוקחת בחשבון שני מרכיבים עיקריים:
את חווית הלקוח ואת הרווח העתידי של הבעלים של המקום.
עיצוב מסחרי לחווית הלקוח
העיצוב המסחרי בא לקחת אותו לעולם אחר, למציאות אחרת. ויש משחק בין מידת המציאותיות של המקום ומידת הקשר שלו לסביבה.
תלוי באפיון העסק ומטרתו.
- לדוגמא: בעיצוב ברים, המטרה של המעצבת היא לגרום ללקוח להישאר כמה שיותר זמן בעסק, כך שיוציא יותר כסף.
לכן במקום כזה נשתדל ליצור כמות גדולה יחסית של גירויים מהסביבה המעוצבת ויצרו עניין מתחדש בעיניו של הלקוח.
חווית הלקוח כתלות בסוג העסק
כשאני מתחילה לעצב בר חדש אני תמיד לוקחת בחשבון את אפקט ההפתעה והגילוי של הלקוח. כל עוד הוא ממשיך לגלות עניין לאורך זמן זה מדרבן אותו לשהות עוד במקום ולקנות עוד.
בניגוד לעיצוב ברים, בעיצוב מסעדות ועיצוב בתי קפה, ההגעה של הלקוח למקום היא למטרה מאוד מסוימת וזמן השהות שלו הוא בדרך כלל ידוע מראש (כמובן שיש יוצאי דופן). העיצוב עדיין צריך להיות מושך, נינוח ונעים ובאותה מידה קונקרטי ומותאם לאופי המקום.
בעיצוב מסעדות האפקט הראשוני הוא אפקט הוואו וככל שניצור יותר עניין במקום כך גם עניין הלקוח יתגבר וסקרנותו תגדל לביקורים הבאים.
עיצוב מסחרי כמטרה להגדלת רווחים
בעיצוב ברים או מסעדות בפרט יש צורך בייעול אנרגיה של עובדים ואפקטיביות רצף העבודה.
תכנון נכון של בר, פלור או מטבח של מסעדה יכול לחסוך אלפי שקלים בחודש.
תכנון יעיל
תכנון מסחרי נכון ויעיל מתבטא בקיצור משך הפעולה של העובד, הורדת קצב השחיקה של העובד, קיצור זמן ההמתנה של הלקוח ופינוי מקום למשימות שוטפות וליצירת קשר נוסף עם הלקוח להשלמת חווית השירות.
יצירת קשר נוסף והתפנות ללקוח מייצרת תגמול גבוה יותר לעובדים.
מלצר ממוצע עושה בין 9,000-14,000 צעדים במשמרת של 6 שעות. כל זמן שאנחנו המעצבים מקצרים את הקילומטראז הזה, זה זמן יקר שהמעסיק חוסך במשכורות בסוף החודש, שיחקת העובד קטנה, הלקוח מקבל שירות טוב ומהיר יותר וכולם מרווחים.
